הכשרתי המקצועית בהודו


בסוף 2010 נסעתי ל
הומאופת בצפון הודו להכשרה מקצועית של 5 שבועות בקליניקה של דר' הירל אגרוול . אגרוול הוא מההומאופטים המובילים בהודו , מרכז את המרכז בינלאומי של לימודי ויטולקס בהודו ועומד בראש קליניקה פרטית בה עובדים מספר הומאופטים אליהם הצטרפתי. אגרוול קיבל אותי בחום ואירח אותי בביתו שם דאגו לכל מחסורי, משלוש ארוחות ביום ועד כביסה , הצטרפתי אליו ואל משפחתו לנסיעות משפחתיות ועליות לרגל בהם טבלתי יחד איתם בנהרות והתקדשתי במקדשים.


הייתה זו התנסות מרתקת ומדהימה, הצצה להודו, הארץ ותושביה שאורחות חייהם ותרבותם הססגונית חדרו אלי במלוא עוצמתם

נסעתי להודו כדי לללמוד ,להכשיר עצמי ולהשתפשף בפרקטיקה של ההומאופטיה הקלאסית בהודו – וכן חזרתי לאחר חודש וחצי – אחרי התנסות היומיומית בטיפול בכ- 25 איש , אדם שונה.

שונה לאחר שחוויתי וראיתי ילד בן 6 הסובל מכיבים מוגלתיים בכל חלקי גופו ואשר הוריו גררו אותו במשך שלוש שנים לטיפול ממרפאה למרפאה בכל שיטות הטיפול המודרניות. הבריא כבאורח קסם במשך חודש מול עיניי.

לאחר שראיתי אשה הסובלת ממגרנה קשה במשך 6 שנים מכורה לתרופות נרקוטיות משתחררת מהכאב והתרופות תוך שבועיים.

אדם שרק התחתן וגילה שאיננו יכול לממש את כוח הגברא שלו, שוקם תוך מספר ימים.

אדם הסובל ממחלת הפסיאורזיס ש-80 אחוזים משטח עורו מכוסים נגעי עור נוראיים אשר מטרפים את דעתו בכאב וגירוד עולה על מסלול מובהק של הבראה.

אתה רואה מול עיניך ולעומק את הקשר שבין גוף ונפש, כשאתה קשוב לא רק לסימפטומים אלא לאדם כמכלול .

חודש זה העמיק וביסס את בטחוני המלא בהומאופטיה כשיטה אשר נותנת מענה עמוק ויסודי לחולים גם במחלות חשוכות מרפא ומשחררת אותם מתרופות ומסבל.



הודו, עצמה תוססת וצבעונית כמו תבליניה ומאכליה, אוכלוסייתה נאמדת כיום במיליארד ורבע בני אדם (יותר מששית האוכלוסייה בעולם) ובמהרה תעבור את סין- ששטחה גדול פי שלוש ובה השלטון פועל לצמצום הגידול.

קצב השינוי הדמוגראפי והכלכלי בהודו מדהים : נהירה מאסיבית מהכפרים לערים ולפרברים, ומחקלאות לעיסוקים עירוניים בייצור ותעשייה, שירותים ומסחר (וכן אבטלה) – תוך היתקלות בחוקים ובמערכות האכזריות של הגלובליזציה.

טכנולוגיות המאה העשרים בתחבורה, תקשורת ומחשוב, תורמות לדינאמיקה של ההתפתחות בהודו: מספר האופנועים בערים גדול פי עשר ממספר המכוניות, כמעט כל תושבי הערים מצוידים בפלאפון ותקשורת קווית רעועה. תשתיות הכבישים, המבנים והשירותים ואחזקתם הם ברמה נמוכה. רבות מהערים מתרחבות בצורה פראית ולא מתוכננת .לנהירה המאסיבית מהכפרים לערים יש תוצאות קשות: משפחות שלמות שהופכות להיות דיירי רחוב בערים, או דיירים בסלמס עירוניים צפופים ומוזנחים. חולים, נכים ונפגעי נפש שהקהילות הכפריות, המשפחות המורחבות ("חמולות") יכלו "להכיל" בצורה יותר אנושית – מצבם קשה פי כמה בסביבה עירונית וניתוק מהקהילה הכפרית. כל זה משליך על מערכת הבריאות, הרווחה והשירותים הסוציאליים. התנאים הבריאותיים בהודו קשים, תזונה לקויה, מערכות ביוב קורסות, מי שתייה מזוהמים.


ביקור במרפאה הומאופטית בהודו מזכירה מאוד ביקור בקופת חולים או חדר מיון בארץ. עומס גדול מאוד של חולים עם מגוון רחב מאוד של מחלות , אקוטיות וכרוניות. חוויתי התחככות יומיומית עם כל סוגי האוכלוסייה, מחקלאים ופועלי ייצור קשיי יום, מעמד ביניים ועשירים. כולם נדחסו לקליניקה כתף אל כתף. חלק גדול מהתנסות הייתה התנסות בטיפול במגוון רחב מאוד של מחלות , חלקן נדירות בעולם המערבי.

בתקופת שעסקתי כ הומאופת בצפון הודו  נחשפתי והייתי שותף לטיפולים מוצלחים במגוון חולים למשל בפסאורזיס, AIDS, שחפת, גידולים, מחלות עור שונות,נשירת שיער טוטלית, אלרגיות, מחלות חום אקוטיות,שטף דם במוח, בעיות הנובעות ממתח נפשי, טיפול בתפקוד מיני, בעיות קשב וריכוז , דלקות , כיבים ומורסות, ועוד ועוד.

הצוות הרפואי במקום בראשותו של דר' אגרוול קיבל אותי בחום ובשמחה. מהר מאוד נשאבתי לקצב המהיר והתובעני של העבודה במקום.

שעות העבודה היו ארוכות מבוקר עד לילה, לאחר צאת החולה האחרון המשכנו בדיונים מקצועיים על המשך טיפול ההומאופתי והצעדים הבאים שיש לנקוט במקרים שראינו במשך היום.

תוך כדי העבודה סיירתי במספר מרפאות הומאופטיות באזור ויצא לי לשוחח ,להתרשם וליצור קשרים גם עם הדור הצעיר של ההומאופטים ההודים.

ובין לבין יצא לי להחשף לחוויה ההודית, העושר התרבותי, הרוחניות שספוגה בכל צעד בחייהם. ולטייל בנופים ובתרבות העתיקה.